Ἀποκριθεὶς δὲ Λαβὰν εἶπεν τῷ Ἰακὼβ· Αἱ θυγατέρες θυγατέρες μου, καὶ οἱ υἱοὶ υἱοί μου, καὶ τὰ κτήνη κτήνη μου, καὶ πάντα ὅσα σὺ ὁρᾷς, ἐμά ἐστιν καὶ τῶν θυγατέρων μου. τί ποιήσω ταύταις σήμερον ἢ τοῖς τέκνοις αὐτῶν, οἷς ἔτεκον;
Then answering Laban said to Iakob, “The daughters are my daughters, and the sons are my sons, and the cattle are my cattle, and all things that you see, are mine and my daughters’s. What shall I do to them today or their children, whom they bore?
ויען לבן ויאמר אל־יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשׁר־אתה ראה לי־הוא ולבנתי מה־אעשׂה לאלה היום או לבניהן אשׁר ילדו׃
* sons OR children