Καὶ ἀναστάντες ἀναβῶμεν εἰς Βαιθὴλ καὶ ποιήσωμεν ἐκεῖ θυσιαστήριον τῷ Θεῷ τῷ ἐπακούσαντί μοι ἐν ἡμέρᾳ θλίψεως, ὃς ἦν μετ᾿ ἐμοῦ καὶ διέσωσέν με ἐν τῇ ὁδῷ, ᾗ ἐπορεύθην.
And standing up let us go up to Baithel and let us make there an altar to God who listened to me in the day of distress, who was with me and preserved me in the way, by which I went.
ונקומה ונעלה בית־אל ואעשׂה־שׁם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשׁר הלכתי׃
* ἐπορεύθην | ἐπορευόμην
* in the way OR throughout the journey