καὶ εἶπαν πρὸς αὐτοὺς οἱ υἱοὶ Ἰσραήλ· Ὄφελον ἀπεθάνομεν πληγέντες ὑπὸ Κυρίου ἐν γῇ Αἰγύπτῳ, ὅταν ἐκαθίσαμεν ἐπὶ τῶν λεβήτων τῶν κρεῶν καὶ ἠσθίομεν ἄρτους εἰς πλησμονήν· ὅτι ἐξηγάγετε ἡμᾶς εἰς τὴν ἔρημον ταύτην ἀποκτεῖναι πᾶσαν τὴν συναγωγὴν ταύτην ἐν λιμῷ.
and the sons of Israel said to them, “If only we had died smitten by the LORD in the land of Egypt, when we sat by the cauldrons of meat and we ate bread to satisfaction; for you have brought us out into this wilderness to kill all this congregation with hunger.”
ויאמרו אלהם בני ישׂראל מי־יתן מותנו ביד־יהוה בארץ מצרים בשׁבתנו על־סיר הבשׂר באכלנו לחם לשׂבע כי־הוצאתם אתנו אל־המדבר הזה להמית את־כל־הקהל הזה ברעב׃
* If only OR Would that (used to express an unattainable wish)
* sons OR children
* wilderness OR desert
* cauldrons of meat OR pots of meat OR flesh-pots
* satisfaction OR the full OR satiety
* hunger OR famine
